יממה בגלבוע – כל היופי הזה

 יממה בגלבוע

כדי לצאת לחופשה קצרה צריך לקבל שתי החלטות; הראשונה כמובן  לאן הפעם, והשנייה – סוג החופשה. אז החלק הראשון נסגר מהר – הגלבוע. קרוב, מיוחד, והכי חשוב: לא נפשנו בגלבוע כבר הרבה שנים. ההחלטה השנייה הייתה יותר מורכבת – סוג החופשה. בדרך כלל אנחנו נוהגים לתכנן הכול בצורה מאוד מדוקדקת. כל רגע בחופשה מנוצל לתצפית מעניינת, עוד מאפה ומספר קילומטרים נוספים של הליכה או רכיבה על אופניים בדרך יפה, או תערוכה כל שהיא. הפעם ממש לא. בחרנו לצאת לחופשה נינוחה, רגועה, כזו שמורידה את הדופק; יש שיאמרו יותר בטן-גב. וכהרגלנו, הרבה בטן.

אז אורזים מזוודה קטנה בה יש שניים מכל בגד – לו ולי, בגד ים, נעליים להליכה במים וכמובן ספרים. נכנסים לרכב בשעת צהרים, ונוסעים בדרך היפה לכיוון הגלבוע  – ואדי ערה, כביש הסרגל ימינה (כביש 675). הדרך מתפתלת לה בין שדות, וכשמגיעים לאזור קיבוץ יזרעאל, פתאום נפרס העמק המהמם לפנינו. קוביות ועיגולים של שטחים חקלאיים בצבעים שונים, בריכות מים, ישובים קטנים, ורכבת אחת העוברת לאיטה בכל היופי הזה – אחת מתמונות הנוף היפות בארצנו האהובה.

צילום: איריס לוי

לכתבה לחץ כאן

יממה בגלבוע – כל היופי הזה

לפרטים נוספים והצטרפות למועדון הציפור