שמי אדל אדרי – סמנכ"ל השיווק והמכירות של רשת מלונות אוליב. מתגוררת בראש פינה הציורית ואימא לשני בנים נפלאים – תומר ואסף.

את ילדותי העברתי בדימונה, את נעוריי בירושלים, אחר כך גרתי בתל אביב ובבגרותי בשנים האחרונות עברתי צפונה. טיילתי ועברתי בכל הארץ ונוכחתי לדעת שיש לנו ארץ נהדרת.

 

למה דווקא תיירות?

את דרכי התחלתי במה שהיה נחשב אז המלון המפואר והגדול ביותר במזרח התיכון- הייאט ים המלח. 600 חדרים , מלא תמיד תמיד, שאורחיו פגשו בי ערב ובוקר מחייכת ואומרת " בוקר /ערב טוב, מה מספר החדר בבקשה? בתאבון". בחורה לפני צבא. שנת 1999. הכל עוד פתוח. ענף התיירות נראה קוסם מתמיד.

מאז השתנו תפקידיי בענף התיירות אבל נראה לי שעדיין " בתאבון" זו אחת המילים שאני אומרת הכי מרבה להשתמש בהן.

השנים עברו

ומה שנהוג לקרוא לו "חיידק התיירות" נשאר ועומד בעינו.

להיות מלונאי זה כיף, תחום מאוד דינאמי, פוגשים אנשים- ישראלים, תיירים וקבוצות מעניינות.

כשאת כבר אישה ואז גם אימא פתאום הענף הכל כך מושך הזה כבר פחות מתאים.

כשכולם בחופשה את - עובדת

כשכולם נחים את - עובדת

כשכולם מטיילים את - עובדת

ואז - אז צריך לגלות באמת מה טומנת בתוכה האהבה לתיירות.

אז קודם כל - תיירות זה ציונות. נשמע מאוד מאוד יומרני אבל לא. ציונות = אהבת הארץ. אהבת האנשים. אהבת המקום הכל כך יפה ומגוון הזה. כל פינה בו מרתקת.

אני עדיין מהלכת בארץ הזו כתיירת. ילדיי ואני. יש כל כך הרבה לראות, לטעום, להריח, להכיר וללמוד.

שנית - טיולים וחופשות אלו חוויות. חוויות הן זיכרונות וזה בעצם הדבר החשוב ביותר שאדם צובר במהלך השנים ולוקח עימו.

אומרים שחופשה זה הדבר היחיד בעולם שאת רוכשת והופך אותך לעשירה יותר.

ולכן, כשאת בענף התיירות את בעצם חלק מצבירת החוויות של אנשים. את חלק מהגיבוש המשפחתי, החוויה הזוגית, הריגוש ואז גם הזיכרונות לכל החיים.

לכל מקום שנכנסתי השתדלתי לא למכור ארבעה קירות של חדר במלון אלא חוויה. סיפור. תוכן.

אז זהו. התורה שלי על רגל אחת.

אמרתו של המדען האהוב עליי  - גליליאו גליליי – "ואף על פי כן – נוע תנוע "– מתחברת לי אל כל כך הרבה תחומים וגם לעולם התיירות.

לא משנה מה – תנועו.

צאו לטייל. צאו לראות כמה אנחנו יפים.


ואני – גאה להיות חלק מזה. גאה להיות חלק מרשת אוליב המתפתחת, הבועטת, הלומדת כל יום דבר חדש והכי חשוב – שואפת לכוכבים. כמו גליליאו.

לפרטים נוספים והצטרפות למועדון הציפור